***

דבר נוסף שצריך להבין על ההיסטוריה – התפקיד של הסוס.
באותה התקופה, ובכל השנים שאחריה, הסוסים היוו תפקיד מאוד חשוב במלחמות.
הם היו אלו שסחבו את הארטילריה הכבדה.
בהתחלה, את האבירים, עם שריוני הברזל, החרבות הכבדות והמגינים הגדולים. ובהמשך, את כרכרות המשא והתותחים הכבדים. תחת העומס הזה, במשקלים האלה, ללא מנוחה או רגע להתאושש, בלי תנאים של מזון מותאם או טיפול הכרחי – הסוסים קרסו.

***

הבעיות היו ברורות.

המסקנות שנבעו מתוך הבעיות לעומת זאת…. נבעו בעיקר מבורות.

בתוך עולם שמתחיל להתרחק מהטבע ולהתקדם לכיוון הקידמה, (כוח, כסף, שליטה, אימפריות) בני האדם פספסו דבר חשוב ומרכזי.
הבעיות התחילו לא כי הסוסים חלשים, או לא מסוגלים לתפקד.
הבעיות התחילו כשהסוסים הופרדו מהתנאים הטבעיים שאותם הם צריכים.

וזה נכון לגבי כל גזע, כל מין, וכל סוג של ייצור חי.
דגים צריכים סביבת מחייה של מים.
כנפי ציפורים נחלשות כשהן בתוך כלוב.
אם תנסו לקח גמל ולהוציא אותו מהמדבר לאקלים אירופאי, הוא יסבול מאוד.

אבל אנחנו מדברים על סוסים אז אתמקד.

** אגב, מחקרים הראו שבטבע מעולם לא נרשמה שחיקת יתר של הטלף היחפה.

***

מאז ועד היום, האדם הלך והשתכלל, ומצא לעצמו שלל רעיונות מאוד יצירתיים.
צורות שונות של פרסות, זוויות שונות, הגבהות מיוחדות, תוספות משונות ועוד…

***

הטלף של הסוס מאוד גמישה ובעלת תנועת של פמפום, של משאבה.
בגישה ההוליסטית מתייחסים לסוס כאל חייה בעלת 5 לבבות.
1 מרכזי, 4 משניים. (אחד בכל טלף).
מחקרים שונים מרחבי העולם הראו שכשאנחנו מקבעים את הטלף עם פרסת ברזל, אנחנו בעצם מצמצמים זרימת דם ומורידים את התפוקה.
כשמערכת המורכבת הזו שנקראת טלף לא מקבלת מספיק זרימה של דם וחמצן לרקמות שלה, מתחילות הבעיות.
כשהמערכת המורכבת הזו שנקראת הטלף עמוסה ברעלנים שלא מתנקים החוצה כתוצאה מאי זרימת דם מספקת לאיזור, מחריפות הבעיות.
התפיסה המוטעית היא שהבעיות הן רק של הטלף אבל העניין הוא שזה לא נכון.
הבעיות הנפוצות ביותר כתוצאה משימוש בפרסות ברזל הן בכלל בעיות גידים ותפיסויות שרירים.
מעבר לכך, הברזל, או ליתר דיוק – חוסר זרימת דם מספקת, משפיע גם על מערכת העיכול, על מערכת הדם הכללית של הגוף, על הסיבולת והכושר של הסוס, וכמובן גם על עולמו הרגשי.

***

חשוב לי להדגיש – זהו לא מאמר נגד מפרזלים!
אין לי שום דבר נגד מפרזלים באופן אישי.
כמו בכל תחום מקצועי יש אנשי מקצוע מאוד מקצועיים,
ויש כאלה שפחות.

זה נכון גם לגבי פרזול וגם לגבי טילוף!

זה לא סוד שאני לא מסכימה עם הפונקציה של פרזול של סוסים.
הגישה שלי היא – כל סוס יכול להיות יחף בהינתן התנאים הנכונים!!!
שימו לב – בהינתן התנאים הנכונים.

לא כל חווה או כל בעלים יכולים לספק את התנאים האלה.
ואז, במקרה כזה, כשאי אפשר לעשות שינוי בתנאים כדי להתאים ליחפנות, אז כמובן שעדיף פרזול מאשר שהסוס יסבול….

(מה הם התנאים האלה? במאמר הבא)

הפוסט למה ומתי התחילו לפרזל? סקירה קצרה על ההיסטוריה מאז ועד היום… הופיע לראשונה ב-Stepping Point.

והאמת שהוא צודק.
אני מדברת הרבה על כך שכל סוס יכול להיות יחף *בהינתן התנאים הנכונים*.
ועד עכשיו עוד לא ממש הנחתי באופן מסודר את היסודות והתנאים לזה.

אז.. הנה זה בא:

תזונה נקייה ומאוזנת

תנועה חופשית ומשוחררת

טילוף שמותאם ותומך ליחפנות טבעית

נשמע פשוט?
האמת שזה נכון…
אז למה זה כל כך קשה?

כי יש פער גדול מאוד בין מה שלימדו אותנו, לכוונה המקורית.
בפוסט הזה אני אתייחס לפערים בעיקר.
ואני מזמינה אותך לקרוא את שאר המאמרים שכתבתי כאן, לגבי כל אחד מהתנאים.

אחד על תזונה.
אחד על תנועה.
ואחד על טילוף.
והכל בהקשר של התמיכה ביחפנות.

***

הפער המרכזי נמצא בין שתי תפיסות מאוד שונות.

האחת היא – Less is More – או כמו שנאמר בעברית – “כל המוסיף גורע”.
כלומר, כמה שפחות, יותר טוב. תכף נבין למה הכוונה.
השניה היא בעצם התפיסה הסותרת לזה.
היא אומרת – “כל המרבה, הרי זה משובח”.
או בתרגום חופשי לאנגלית – More is More.. (בצחוק, על בסיס המשפט הקודם האנגלית..)
אז איזו תפיסה טובה יותר?
האם עדיף להוסיף או להוריד?
כשמשהו לא מאוזן? האם נכון להוסיף לא משהו, או להפחית ממנו משהו?

והתשובה היא: זה תלוי.
התשובה היא אף פעם לא יכולה להיות “כן” אבסולוטי או “לא” מוחלט.
כי זה תלוי מה מנסים להשיג.

אם יש לי מאזניים (כאלה כמו של פעם…) ואני שוקלת זהב, ובצד אחד של המאזניים יש לי 100 מטבעות זהב, ואני רוצה לדעת כמה תפוחים הם שווים, אני צריכה להניח תפוחים על הצד השני של המאזניים עד שיווצר איזון בין הכפות. ככה זה עובד.

נכון?

אבל אם יש לי חוסר איזון למשל במערכת עיכול של סוס?
האם אני צריכה להוסיף או להחסיר מזון?
יש לך תשובה חד משמעית?
האמת היא שאין תשובה חד משמעית.

זה הרי מאוד תלוי מה לא מאוזן.
לפעמים חסר משהו, ונצטרך להוסיף, ולפעמים יש חומר שנמצא בעודף ונרצה להחסיר ממנו, להפחית ממנו.
אז מה עושים ואיך יודעים?

זה כבר למאמר אחר…

אבל לעיניינינו –

תזונה נקייה ומאוזנת –
יש פער בין מה שמלמדים אותנו שהוא טוב, עשיר ובריא אל מול מה שהוא באמת נקי, טבעי ומאוזן.

תנועה חופשית ומשוחררת –
יש פער בין מה שמלדמים אותנו שהוא פתוח וטוב לבין מה שהוא באמת משוחרר וחופשי.

טילוף שמותאם ותומך ליחפנות טבעית –
יש פער בין מה שהרגילו אותנו לחשוב שהוא טילוף מקצועי ומוצלח לבין טילוף שבאמת תומך את הגוף של הסוס ליחפנות טבעית.

ואת הפירוט של כל אחד מאלו – אני כותבת במאמרים הבאים…

הפוסט 3 התנאים שכל סוס צריך כדי להיות יחף! הופיע לראשונה ב-Stepping Point.

מזון טבעי ולא מעובד

מזון עשיר בסיבים, דל בסוכרים ומאוזן בחלבונים, ויטמינים ומינרלים

מזון חופשי לנשנוש ואכילה לאורך היום

מרחב אכילה ללא לחץ – Stress Free Feeding

מה כל זה אומר, ומה קורה כשאין לנו את זה?

תמשיכו לקרוא

בתהליכי העיבוד שעוברים המזונות השונים הולכים לאיבוד הרבה מהערכים התזונתיים שיש באופן טבעי לפני תהליכי העיבוד. לדוגמה – בסוגי החציר השונים, יש ערכים חשובים שמתפרקים עם הזמן, נספגים ונעלמים עם הקציר, הייבוש והאיחסון של החציר.

ומעבר למרכיבים חיוניים שהולכים לאיבוד בדרך, יש חומרים לא בריאים שנכנסים למזון בנוסף. בין אם זה ריסוסים וחומרי הדברה (כדי לשמור על היבול) לבין אם זה אבק, פיח וגזים רעילים (כתוצאה מכלי העבודה והמפעלים) ועד לחומרים שעוברים עיבוד כימי כדי לייצר מזון מרוכז בכופתאות, קוביות, או כל צורה תעשייתית אחרת.

יש מרכיבים שחיוניים לגוף, ויש חומרים שפוגעים בגוף.
כך או כך – את התוצאות אנחנו נראה כמעט באופן מידי על טלף יחפה.

חלק מהסימפטומים יתבטאו ברגישות וצליעות, כאבים על הקרקע, אבססים וריקבונות, סדקים ויובש ברקות השונות של הטלף, חולשה וניוון, דלקתיות ועד למינייטיס.

סיבים תזונתיים הם מרכיב חיוני לבריאות של הגוף בכלל ומערכת העיכול בפרט.
ויטמינים ומינרלים אף הם חיוניים לאיזון ולתפקוד.

ואל מול זה – סוכרים, פחמימות ועמילנים – במיוחד בצורתם הריקה והמעובדת – לא רק שהם לא הכרחיים אלא הם אפילו לא בריאים עד כדי מסוכנים.

סוכרים מעלים את רמת החומציות בגוף ובדם. וכשזו עולה, הבעיות מתחילות. דלקות מפרקים, תפיסויות של שרירים, קריעה של גידים, גרדות על העור וכמובן – דלקתיות כללית בגוף, ובטלף במיוחד מה שמביא אותנו שוב ללמינייטיס.

החשיבות של אכילה איטית בכמויות קטנות לאורך היום היא עצומה לבריאות של הסוס ושל הטלף.
מערכת העיכול של הסוס בנויה כמו מערכת העיכול של אוכלי העשב השונים והיא מפרישה חומציות בכמויות קטנות ללא תלוי בזמינות של האוכל. (בניגוד למה שקורה אצל טורפים שם החומציות מופרשת רק מרגע התחלת העיכול.) מכיוון שהמזון בטבע מגיע מידי פעם, בכמויות קטנות ויחסית דלות לרוב, המערכת ממשיכה להפריש כל הזמן מעט חומציות כדי לעכל את הכמויות הקטנות כל פעם שהן מגיעות לקיבה.

כשלא מגיע מספיק אוכל, החומציות מצטברת, ויכולה ליצור נזקים מאוד גדולים אפילו עד כדי כיבים בקיבה (אולקוס) ולעיתים אפילו קוליקים מרוב הכאבים.

לחץ וסטרס ברמה הפיזית וההורמונאלית גם הם גורמים שמעוררים ומעודדים דלקתיות בגוף.
במיוחד כשמשלבים סטרס עם אוכל… זה מתכון לאסון.

נכון, בטבע נוכל לראות סוסים רבים על מרחבי מזון ורעייה.

אבל אי אפשר להשוות את כמות הסטרס הזו בטבע לכמות הסטרס שיש כל יום בחווה, פעמיים שלוש ביום, בזמני האכלה. שם הלחץ הוא הרבה יותר גדול. ובשילוב עם כל מה שכתבתי למעלה? כמו שאמרתי, מתכון לאסון.

***

הקשר בין מערכת העיכול למערכת הטלף עובר דרך כל הגוף.
דרך חומרים חיוניים לבריאות הרקמות של הטלף.
דרך גורמים שמפריעים ופוגעים בבריאות הרקמות.
דרך תהליכים דלקתיים שמנוונים ומפרקים את הרקמות.
ודרך זרימת הדם שחיונית עבור תפקוד של הכל.

לא סתם אומרים שבלי תשתית יציבה אף מבנה לא יחזיק מעמד.
אותו דבר נכון לגבי הגוף, הסוס, הטלף… ובמקרה הזה – התשתית היא התזונה.

הפוסט תזונה נקייה ומאוזנת – מה היא? הופיע לראשונה ב-Stepping Point.

אין אף דבר בטבע שהוא סטטי, ודומם.
התנועה היא הבסיס הטבעי של האבולוציה.
כל עוד יש תנועה – יש חיים.

כשמסתכלים על המאקרו:
בעלי חיים זקוקים לתנועה כדי למצוא מזון ומים,
הם זקוקים לתנועה כדי להתרבות,
הם זקוקים לתנועה כדי להתפתח,
הם זקוקים לתנועה כדי לשרוד, כדי להתקיים, כדי לחיות.

כשמתעמקים במיקרו:
כל תא ותא בגוף זקוק לתנעה כדי להתקיים.
כל המערכות בגוף זקוקות לתנועה כדי להתקיים.
מערכת הדם זקוקה לתנועה של הלב כדי לתפקד.
מערכת הנשימה זקוקה לתנועה של האוויר כדי לתפקד.
מערכת העיכול זקוקה לתנועה של המזון כדי לתפקד.
וכל המערכות האלה (כמו כל המערכות הפיזיולוגיות בכללותן) זקוקות לתנועה של מערכות אחרות כדי לתפקד.

ומערכת הטלף? למה שהיא תהיה שונה?
גם היא זקוקה לתנועה כדי לתפקד.
גם באופן ישיר וגם באופן עקיף.

באופן עקיף – כדי שהרקמות של הטלף יהיו בריאות, נדרשת זרימת דם תקינה וחילוף חומרים בריא, כדי שזה יקרה כמו שצריך – הגוף זקוק לתנועה.

באופן עקיף – כדי שהמפרקים ישמרו גמישים מספיק וכדי למנוע תהליכי ניוון – הגוף זקוק לתנועה.

באופן עקיף – כדי שהגידים ישמרו גמישים מספיק וחזקים מספיק – הגוף זקוק לתנועה.

באופן עקיף – כדי שהשרירים לא יתכווצו ויתפרקו, וכדי שהם יבנו כמו שצריך באופן מאוזן ובריא – הגוף זקוק לתנועה.

*** וכל התנועה הזו דורשת זרימת דם תקינה ומתמשכת.
גם בשביל בריאות הרקמות עצמן, וגם בשביל התפקוד שלהן.

באופן ישיר – האימפקט של הטלף על הקרקע, המפגש של חומרים קשים בעוצמה גבוהה – זה מה שבונה את הקשיחות של העצמים האלה. הטלף מתחזקת תוך כדי תנועה.

באופן ישיר – התנועה של הגוף מייצרת תנועה בטלף עצמה של פתיחה וסגירה, התרחבות והתכווצות, וזה מנוע של הזרמת דם חזרה לגוף מתוך הטלף. ללא תנועה, זה לא מתרחש, ולא מתאפשר.

באופן ישיר – יש חשיבות עצומה לקרקוע והליכה יחפה על השדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ. זה תומך בהולכה החשמלית בגוף.

*** הייתרונות של כל הסעיפים למעלה הוכחו גם על בני אדם וגם על בעלי חיים במחקרים ארוכים ומקצועיים.

אז ברגע שהבנו את חשיבות התנועה, גם הישירה וגם העקיפה…
חשוב להבין את הדבר הבא:
התנועה חשובה גם ברמת הבריאות הכללית של הסוס, וגם ברמת הטלף עצמה.

ברמת הבריאות הכללית:

כמה שיותר לאפשר לסוסים תנועה חופשית שהיא לא מאומצת, מכווצת, מלחיצה או דורשנית – ככה יותר טוב.

** להוציא סוס למגרש לשעה ביום ולהריץ אותו חזק או לרכב עליו באופן אינטנסיבי, לא מפצה על 23 שעות בהן הוא עומד כמעט סטטי בתא.
אגיד את זה מפורשות – סוסים צריכים לחיות במרחב שמאפשר להם תנועה ולא בקוביות של 4*4.

ברמת הטלף עצמה:

כמה שיותר תנועה על טלף יחפה תבנה לנו טלף כמה שיותר בריאה, חזקה ועמידה.

** שימו לב, הפרזול (טוב ככל שיהיה) מונע את התנועתיות הטבעית של הטלף עצמה, ומשאיר אותה סטטית.
ויש לזה אפקט דומינו של השלכות.
אגיד את זה מפורשות – סוסים צריכים להיות יחפים בשביל חיים בריאים יותר.
זה לא עניין של העדפה אישית.

תנועה היא התרופה הכי זמינה, הכי טבעית והכי זולה שיש לך להעניק לסוס שלך.

הפוסט תנועה חופשית ומשוחררת – מה היא? הופיע לראשונה ב-Stepping Point.

***

דבר ראשון שאני חייבת להגיד – ואני מדגישה את זה תמיד – זה לא מאמר נגד מפרזלים.
אין לי נגדם שום דבר אישי, אני מכירה מפרזלים שהם אנשי מקצוע מעולים ונשמות טובות.

דבר שני שחשוב להבין – יש הבדל עצום בין טילוף כהכנה לפרזול עם פרסות ברזל לבין טילוף שתומך את היחפנות הטבעית של הסוס.

בטבע – השחיקה נעשת באופן טבעי, ללא אנשי מקצוע, אלא רק מתוך התנועה הטבעית של הסוס על קרקע קשה, סלעית ויבשה.
בשביל שזה יקרה הסוסים הולכים ורצים בממוצע 40-50 ק”מ ביום. כל יום.
בבית, אין לנו ברירה אלא לעזור זה לקרות.
ולכן החשיבות של הטילוף.

בטבע, הטלף גדלה 1 ס”מ בחודש, ונשחקת בהתאם עם העומס וכך נשמר האיזון. אגב – מחקרים שנעשו על סוסי בר וסוסי פרא הוכיחו שאין דבר כזה שחיקת יתר של הטלף בטבע אצל סוסים בריאים.

בבית, יש חשיבות גדולה לטלף באופן קבוע, מסודר ועקבי כדי למנוע מצבים של שינויים גדולים בזוויות של הטלף והרגל. לכן אני מקפידה על טילוף כל 4 שבועות ולא יותר.

בין אם הסוס מפורזל או יחף, הטלף צומחת.
והחשיבות לטילוף היא ענקית!

***

לפרסת הברזל יש בסיס שטוח.
לטלף הטבעית של הסוס יש קצה עגול.
מי שניסה פעם, יודע – אי אפשר להתאים את הברזל לטלף, ולכן יש צורך להתאים את הטלף לברזל.
הדרך היא ליצור קצה שטוח על הקיר של הטלף, ובעדיפות קצת ארוך, כדי שאפשר יהיה לקבע את הפרסה עם המסמרים ללא חשש.
לאחר מכן, יש תיאוריות שלמות על איך לשייף, את מה להוריד, ואיך לעצב את הכל.
זו תורה שלמה שלוקח זמן ללמוד אותה.

עד כאן על טילוף כהכנה לפרזול…
מכאן והלאה – מה שונה בטילוף הטבעי?

קודם כל, השיוף הטבעי של הקצה העגול כדי להתאים לתנועה של הסוס על הקרקע.
(כשאני מסבירה את זה בעל פה אני עושה מלא תנועות ידיים כדי להסביר את הכל, נסו לדמיין את זה..)
הסוס צריך להיות בעל יכולת גמישה לנוע על סוגי קרקע שונים, זוויות שונות, במהירויות שונות. זוויות חדות וישרות לא תומכות בסוג כזה של תנועה אלא להפך.
קווים עגולים הם מה שמאפשר את זה באמת.
מעבר לזה, כל שאר הרקמות – המחוג, הברים, הסוליה, הכל מקבל התייחסות שמותאמת לצורך של הסוס לנוע על סוגי קרקע שונים, זוויות שונות, במהירויות שונות.

הכלים הם אותם כלים, העבודה לכאורה נראת אותה עבודה, אבל המהות והמטרה שונות בתכלית.

הסיבה שהמאמר הזה מגיע שלישי בתוך סדרה של מאמרים היא כי חשוב להבין שבלי תזונה מתאימה, ובלי תנועה מספקת, לא מספיק רק לטלף סוס כדי שהיחפנות תעבוד. (ואם במקרה לא קראת את המאמרים הקודמים, זה הזמן לחפש אותם…)

ועם זאת, חשוב להבין – שבלי טילוף שתומך יחפנות, לרוב זה לא מצליח להחזיק לאורך זמן ובאופן בריא.

***

יש הבדל משמעותי בין סוס ללא פרסות ברזל,
לבין יחפנות.
יחפנות היא דרך חיים.
והיא דורשת הבנה ותהליך.

הפוסט טילוף מותאם שתומך את היחפנות – מה הוא? הופיע לראשונה ב-Stepping Point.

תרתי משמע.

איך מתאימים את היחפנות לפעילות שהסוס נדרש לבצע?

איך מתאימים את היחפנות לסוג הקרקע בה מתבצעת הפעילות של הסוס?

איך משפיעה הקרקע בה הסוס דורך כשהוא אינו עובד (התא, החצר וכו..)?

ובעצם מהו התהליך הנדרש במעבר מפרזול ליחפנות?

אני אתחיל מהסוף.
איך עושים את זה?

החלק הקל – לקחת החלטה ופשוט להוריד את הפרסות.
(והאמת, שהחלק הזה אף פעם לא באמת קל..)

השלב הבא – הטילוף הראשוני כדי להביא את הטלף לכיוון שאליו אני רוצה (מתוך הבנה של מה נכון לסוס הספציפי שאיתו אני עובדת..).

להוריד עודפים, לנקות את הרקמות, לסדר זוויות, ולכוון את הצמיחה של הטלף לכיוון שאליו אני שואפת.
(כן, דרך טילוף אפשר לכוון את כיוון הצמיחה מחדש.. קסם שכזה..)

מכאן והלאה – זה מאוד תלוי בסוס.

אני יודעת שנמאס לכם לשמוע (לקרוא) אותי אומרת (כותבת) שזה תלוי…
אני יודעת שאנחנו רוצים תשובות חד משמעיות.
אבל אין כאלה, בטוח לא בעולם הדינמי של בעלי החיים.

יש סוסים שעוברים את התהליך הזה בקלות, הסוס שלי למשל, תוך 3 שבועות הסתדר לגמרי אחרי שהורדנו לו פרסות.. והתנאים שהיו לו אז לא היו כאלה תומכי יחפנות.. ולא רק שהסתדר לגמרי, אלא אפילו שיפר את היכולות שלו לעומת מה שהיה עושה מפורזל.

הסוס של השותפה שלי, היה כל כך מבסוט על זה שהוא שכח שכל חצי שנה הוא קורס ומושבת עם בעיות גידים ולמינייטיס..

מצד שני, יש סוסים שלוקח זמן לרקמות שלהם להשתקם מהנזק והניוון שנוצר כבר.

בין אם זה סוליה דקה מאוד בעקבות הטילופים והפרזולים שהיו עד כה, או אם זה בגלל כריות עקב מכווצות ויבשות, או אם זה מחוג מנוון או רקוב שלא עושה את העבודה שלו…
הטלף מסיימת מחזור צמיחה מלא בטווח שבין 7-9 חודשים.
יש סוסים שצריכים מחזור צמיחה מלא כדי למצוא איזון מחודש.
יש סוסים שצריכים אפילו שני מחזורי צמיחה כאלה עד שכל הרקמות מתחדשות.
ויש סוסים שכל כך לא נוח להם מפורזלים שברגע שמורידים להם פרסות הכל משתנה לטובה.

אז… זה תלוי בסוס.
כבר אמרתי את זה לא?

**ברוב המקרים אוכל לתת הערכה של אורך התהליך ביחס לסוס הספציפי בזמן פגישת האבחון והייעוץ.
רוצה לתאם פגישה כזו?

***

חלק גדול מהתהליך מאוד מושפע מהקרקע שהסוס דורך עליה.
יש נטייה לחשוב שהעדיפות היא חול כי אז “הסוס לא ירגיש קושי”…
יש נטייה להניח שבחורף יותר קל להוריד פרסות כי האדמה רכה…

האמת היא שההפך הוא הנכון.

תנועה על קרקע קשה תאפשר לטלף להתחזק ולהיבנות כמו שצריך. הקרקע הקשה יוצרת התנגדות גדולה יותר מה שמפעיל את כל הרקמות הרדומות ועוזר בהזרמת הדם.
(וכבר דיברנו על זה שזה אחד הדברים הכי חשובים בריפוי ושיקום.)

** לא, אני לא מציעה להוריד פרסות ולצאת לטיול של 8 שעות על סלעים בשטח הררי קשה.
הכוונה שלי בקרקע קשה היא קרקע שמאפשרת יותר אימפקט מאשר חול.
אדמה, למשל.

ולגבי עונות השנה, כדאי לקחת בחשבון שאמנם האדמה רכה יותר בחורף, אבל כך גם הטלף.
הרטיבות, הגשם, הלחות שיש באוויר ובקרקע, הכל מרכך את הטלף.
מה שאומר שהיא בהתאם תהיה רגישה יותר לכל משטח קשה, לכל אבן, לכל שינוי בקרקע.

** לא אני לא אומרת שאפשר או כדאי לעשות את התהליך הזה רק בקיץ.
כי לקיץ יתרונות וחסרונות משלו.
אני רק מציעה לקחת בחשבון את ההשפעה של עונות השנה ומזג האוויר על התהליך, ואז להתאים את התהליך ביחס למציאות.

***

התהליך ליחפנות דורש מעט שינוי מנטלי בהתייחסות לסוס.
הוא דורש הבנה שהסוס הוא לא מכונה או כלי שאפשר “להשתמש” בו מתי שרוצים.
(לא, אני לא אומרת להפסיק לרכב, תמשיכו לקרוא…)

ועם זאת – אפשר ורצוי בהחלט להתאים את התהליך לסוג העבודה של הסוס ולאורך החיים שלו ביום-יום.
זוכרים שאמרנו שתנועה זה מרכיב חיוני לשמירה על הבריאות של הסוס והטלף?

ולכן אני לגמרי אעודד תנועה במהלך התהליך הזה, אפילו יותר ממה שנדמה לכם.
רכיבות, תנועה משוחררת, טיולים רגליים בהובלה..
מה שזורם לכם!

אין שום דבר בתהליך ליחפנות שמדבר על “לא לרכב על הסוס חצי שנה עד ש…” להפך!
אני רוצה לעודד תנועה!

כל עוד (!!!) אנחנו עושים את זה בהתחשבות בסוס, ובמה שנוח לו באותו יום.
התהליך משתנה מסוס לסוס ומיום ליום.
יהיו ימים שהוא עלול להיות יותר רגישי על הרגלים. לכו לאט..
יהיו רגעים שכורכר יהיה קשה מידי בתחילת תהליך השיקום, אז לכו בדרכים חלופיות…
יהיו ימים שרכיבות ארוכות (3-4 שעות ומעלה) אולי פחות יתאימו אז תקשיבו לסוס כשהוא מבקש להסתובב חזרה…

נעליים לסוסים, מכירים?
במידת הצורך, אני ממליצה לגמרי.

** צריך לדעת להתאים מידה נכונה, ואופן שימוש, דברו איתי לפני..

תהיו יצירתיים, גמישים מחשבתית, ויש פתרון לכל דבר.

הפוסט איך מורידים את זה לקרקע? יוצאים לדרך היחפנות! הופיע לראשונה ב-Stepping Point.